והיא, רק עצב מביאה
על גג בית מלון מכינים חופה
שעת בין הערביים
נשים יפות על עקבי נעליים שקנו באירופה או אולי
בארצות הברית
אולי בממילא
שמלות עשויות בד משי סאטן או ויסקוזה
ריח בשמים ובישולים
מתאבנים
התרגשות
החופה תתחיל, עם רב כשר
וכלה כשרה
אחרי שיעלו אל הכותל ירדו חזרה מהארץ
ישובו אל הבורגנות היהודית המוגנת והמדומה
תמונות החופה כל כך סמוך אל הכותל יכשירו את הלבבות עוד כמה דורות לפחות
מגג בית המלון הם לא רואים ולא שומעים
את העיר את ירושלים
אזרחיה כצללי רוחות רפאים,
ואולי באמת עוד עולים בתחנות האוטובוסים מי שהיו אזרחיה
מנסים עדיין להגיע אל תחנת היעד שלהם
הם אינם
ואלו שנותרו הפכו רוחות רפאים
נשבענו להעלות את ירושלים על ראש שמחתינו
באין ירושלים
אין שמחות
עיר גדולה
חצויה
עצובה
ירושלים בידינו
הידיים מתעייפות
