נולדה בוינה
גדלה בירושלים
לימדה פיזיקה
היתה בת יחידה להוריה
קנתה דירה
לא רחוק מבית הוריה
הדירה מלאה בספרים,
אוסף שקופיות עצום
מטיולים בעולם
ומתקופות של זוהר בהן לימדה
פיזיקה במקומות רחוקים
אמה חלתה
האשה עזבה את דירתה שלה, את ספריה
ועברה להתגורר עם אמה
דירתה ננעלה
הספרים בתוכה
עומדים
מתאבקים
גם הפסנתר
התבלינים במטבח
הבגדים בארון
המצעים בארגז
את הספות כיסתה
שיישמרו
הדלת לדירה לא נפתחה
חמש עשרה שנה
אחרי שנפטרה האם
נותרה האישה לחיות ליד חפצי אימה
חפציה שלה
מאחורי הדלת הנעולה
עוברות שנים ברחביה
האישה מזדקנת
יש לה סטודנטית מנקה
שעות ספורות בשבוע
מזל מנקה, רות יושבת במטבח, משוחחת איתה
על פוליטיקה וירושלים
ועל משפחה גדולה, אמהות ואבות
ובתוך הדיבור משגיחה
ומפסיקה את השטף כדי להדגיש
את מה יש לנקות כך
ואת מה אחרת
ולא לגרור רהיטים!
יושבת יושבת
מזדקנת מזדקנת
ומבינה
החיים במושב הזקנים ישיבו חיים בחפצים העומדים
הדלת לדירה הנעולה נפתחת שוב
לילות ארוכים באוגוסט ספטמבר 2006
מסירוֹת שכבה
אחר שכבה
ומגלות עולם ומלואו שהותירה מאחור
האבק הוסר
ואחריו הספק
מה ייתרם, מה יושלך, מה ימוחזר
מה יישאר
יקבל חיים חדשים בבית הזקנים
שעות ארוכות
שיעור לחיים
מנהרת הזמן האמיתית בירושלים
שעות של אושר
עם אישה אחת מירושלים, ילידת וינה
בארון המטבח
מצאנו
פמפיה עם שרידי לימון מגורד
היא שלי עכשיו
מתנה מרות
פמפיתי המפוארת
האישה אהבה ביקורים
פנים צעירים בחדר אוכל של בתי זקנים
משמחים
את המארח ואת הצופים
האישה חיה שנתיים שם
נפטרה
פתאום
ב"ביקור חולים"
בלילה שבין שבת לראשון
באמצע חודש אוגוסט
דלת הארונית בחדרה בבית החולים ננעלה
על שרידים של שטרודל
דבר אחרון שאכלה
ואותי כינתה, בשיחה אחרונה
"מזלי הטוב"
וידעה
שמנהרת הזמן ננעלה
ולא תוכל
לא היא ולא מזל
לחזור אחורה בזמן
ונותרו לי רק השעות שלי
עם רות הראל
רות הראל 9 ספטמבר 2009 - 23 באוגוסט 2009
-----
ביומה הראשון של השנה החדשה
אאחל
לחולים, שיבריאו ויתחזקו
לבריאים, שישמחו
ולמתים, שינוחו על משכבם בשלום
שנה טובה
